מבחנים ותעודות בקורס דיגיטלי: מתי זה שווה את זה

כשבונים קורס דיגיטלי, מבחנים ותעודות נראים כמו חלק מהעניין. בבית הספר יש מבחנים, בקורסים מקבלים תעודה, אז גם אצלכם. אבל שניהם דורשים עבודה, ושניהם יכולים להרגיז תלמידים כשהם נוספו בלי סיבה.

השאלה שכדאי לשאול היא מה כל אחד מהם עושה בשביל התלמידים שלכם. הנה דרך להחליט, ואיך לעשות את זה נכון אם החלטתם שכן.

בשביל מה מבחן

בקורס דיגיטלי אף אחד לא בודק אם התלמיד הבין. הוא צופה, מהנהן וממשיך. מבחן הוא רגע שבו התלמיד צריך לשלוף מהזיכרון את מה שראה. השליפה הזו היא חלק גדול מהדרך שבה אנשים זוכרים, ולכן גם מבחן קצר עוזר לחומר להיקלט.

מבחן נותן משוב לשני הכיוונים. התלמיד מגלה מה פספס, ואתם מגלים אילו שיעורים לא עוברים. אם רוב התלמידים טועים באותה שאלה, כדאי להסתכל קודם על השיעור, לפני שמאשימים את התלמידים.

מתי מבחנים שווים את זה

• כשהקורס מלמד ידע שנבנה שלב על שלב, ותלמיד שפספס את פרק שתיים יהיה אבוד בפרק ארבע.
• כשיש עובדות, כללים או שלבים שחייבים לדעת נכון, למשל בקורס מקצועי או טכני.
• כשבסוף הקורס יש תעודה, ואתם רוצים שהיא תגיד שהתלמיד באמת למד.
• כשאתם רוצים שהתלמיד יעצור ויבדוק את עצמו לפני שהוא ממשיך.

מתי הם מפריעים

• בקורס קצר שלוקחים בשביל השראה או רעיונות, כשאין משהו ספציפי לבדוק.
• בקורס של מיומנות מעשית, כמו ציור או בישול, שבו המבחן האמיתי הוא לעשות. שם משימה מעשית עובדת יותר טוב משאלות אמריקאיות.
• כשהשאלות בודקות זיכרון של פרטים קטנים ולא הבנה. תלמידים מרגישים שמנסים להכשיל אותם, וחלק מפסיקים.
• כשיש כל כך הרבה מבחנים שהקורס מתחיל להרגיש כמו בחינת בגרות.

אם אתם לא בטוחים, תתחילו עם מבחן קצר אחד בסוף כל פרק, לא אחרי כל שיעור. תמיד אפשר להוסיף.

איך כותבים שאלות שמלמדות

1. תשאלו על מה שהתלמיד צריך לעשות, לא על טריוויה. "איזו הגדרה הייתם משנים קודם?" מלמדת יותר מ"באיזה שיעור הזכרנו את ההגדרה הזו?".
2. תשתמשו במצבים אמיתיים. תארו מקרה קצר ותשאלו מה התלמיד היה עושה. זה קרוב יותר לאיך שהוא ישתמש בידע.
3. תנו לתשובות השגויות להיות סבירות. טעויות שאנשים באמת עושים, לא בדיחות. שם הלמידה קורית.
4. תקצרו. שלוש עד חמש שאלות לפרק מספיקות בדרך כלל.
5. אחרי תשובה שגויה, תפנו את התלמיד לשיעור שמסביר אותה.

ציון עובר וניסיון נוסף

ציון עובר הופך מבחן מבדיקה לשער. זה יכול להיות שימושי: השיעור הבא או התעודה מחכים עד שהתלמיד מראה שהבין. תקבעו את הרף במקום שמראה הבנה אמיתית, בלי לדרוש מושלמות. ותנו לנסות שוב, כדי שהמבחן ישלח את התלמיד חזרה לחומר ולא יחסום אותו לתמיד.

אם המבחן הוא רק לתרגול, אל תהפכו אותו לשער. תנו לתלמיד לראות את התוצאה ולהמשיך.

בשביל מה תעודה

תעודה עושה שני דברים. בשביל התלמיד היא מטרה ופרס: משהו לשאוף אליו ומשהו להראות. בשבילכם היא נותנת לקורס קו סיום ברור, וזה עוזר לתלמידים להגיע לסוף. הרחבנו על זה במאמר איך גורמים לתלמידים לסיים את הקורס.

האם לתעודה יש משמעות בחוץ, זה תלוי בתחום. בחלק מהמקצועות אנשים רוצים להראות למעסיק או ללקוח שעברו הכשרה. בתחומים אחרים תעודה היא מזכרת נחמדה ולא יותר. שני המצבים בסדר, כל עוד לא מבטיחים יותר ממה שהיא.

מה הופך תעודה לשווה משהו

• צריך להרוויח אותה. תעודה שכל מי שפתח את הקורס מקבל לא אומרת הרבה. תקשרו אותה לסיום השיעורים, ולמעבר המבחנים אם יש.
• היא נראית כמו שלכם: השם שלכם או של העסק, הלוגו, שם הקורס ושם התלמיד, בדיוק כמו שהוא כתב אותו.
• אפשר לבדוק אותה. קישור שכל אחד יכול לפתוח ולראות שהתעודה אמיתית שווה הרבה יותר מתמונה שאפשר לערוך.
• כתוב בה מה התלמיד למד, בשורה או שתיים, כדי שמי שקורא יבין מה היא אומרת.

תיזהרו עם מילים כמו "מוסמך" או "תעודה מוכרת". אם התעודה לא מוכרת על ידי גוף רשמי, תכתבו מה היא באמת: תעודת סיום של הקורס שלכם.

איך משלבים את שניהם

מבנה נפוץ שעובד טוב: מבחן קצר בסוף כל פרק עם ציון עובר, ותעודה כשכל השיעורים הושלמו וכל המבחנים עברו. התלמיד תמיד יודע מה נשאר, והתעודה אומרת משהו.

בקורס קליל יותר, אפשר לוותר על המבחנים ולתת תעודה כשהשיעור האחרון נצפה. בקורס שבנוי על תרגול, תחליפו מבחנים במשימות ותנו משוב במפגש חי. אם אתם שוקלים מבנה כזה, קראו את קורס מוקלט או קורס חי: מה לבחור. ואם אתם עוד בשלב התכנון, תתחילו מאיך בונים קורס דיגיטלי.

לנסות בלי להתחייב

בקורסים של קולקאסט אפשר להוסיף מבחנים עם ציון עובר, והשיעור נחשב גמור כשהמבחן עבר. התעודה יוצאת במיתוג שלכם, עם קישור שכל אחד יכול לבדוק דרכו שהיא אמיתית. אפשר להתחיל עם קורס חינמי של עד שלושה שיעורים. בדף הקורסים יש את כל השאר, ובדף החבילות והמחירים רואים כמה קורסים ושיעורים יש בכל חבילה.