איך גורמים לתלמידים לסיים את הקורס הדיגיטלי

מי שמכר פעם קורס דיגיטלי מכיר את זה. הרבה התלהבות בימים הראשונים, כמה שיעורים, ואז שקט. התלמיד לא החליט שהקורס לא טוב. היו לו שבועיים עמוסים, הוא פספס, והחזרה הרגישה כמו להתחיל מההתחלה.

תלמידים שמסיימים מקבלים את מה ששילמו עליו. הם ממליצים, קונים את הקורס הבא, ושואלים שאלות שמראות לכם מה לשפר. לכן כדאי לבנות את הקורס כך שלסיים יהיה הדבר הקל. הנה מה שעוזר.

שהשיעור הראשון יהיה שווה

השיעור הראשון קובע הרבה. תלמיד שמקבל משהו שימושי בעשר הדקות הראשונות מאמין שגם השאר יהיה שווה. תלמיד שיושב מול הקדמה ארוכה על מי אתם, מה התוכנית ומה יבוא בהמשך, מתחיל לתהות.

תפתחו עם הצלחה קטנה ומהירה: משהו שאפשר לעשות או להבין מיד. תקצרו את ההקדמה, ואת הרקע תעבירו לטקסט מתחת לווידאו, למי שרוצה. תלמיד שסיים את השיעור הראשון וכבר שינה משהו, כמעט בטוח יגיע לשני.

שיעורים קצרים, צעדים ברורים

שיעור ארוך הוא התחייבות. כשתלמיד רואה סרטון של 50 דקות, הוא דוחה אותו ל"כשיהיה לי זמן", וזה לא תמיד מגיע. שיעור של עשר דקות נכנס להפסקת צהריים או לנסיעה ברכבת.

תפרקו נושאים ארוכים לשיעורים קצרים, בכל אחד רעיון אחד ודבר אחד לעשות. תקבצו אותם לפרקים, ותנו לכל פרק שם שאומר מה התלמיד ידע לעשות בסופו. ככה הקורס נראה כמו מדרגות, לא כמו הר. במדריך איך בונים קורס דיגיטלי יש על זה עוד.

להראות התקדמות

אנשים אוהבים לראות כמה כבר עשו. פס התקדמות, רשימת שיעורים עם סימון ליד מה שהושלם, כפתור "לשיעור הבא" שמחזיר בדיוק לאן שעצרו. דברים קטנים כאלה מקלים לחזור. תלמיד שפותח את הקורס אחרי שבוע צריך להגיע למקום הנכון, לא לדף הבית ולשאלה "איפה הייתי".

עוזר גם להגיד בהתחלה כמה זמן לוקח הקורס כולו. "חמישה פרקים, בערך שעתיים בסך הכל" נשמע אפשרי. אורך לא ידוע נשמע כמו עבודה.

לקבוע קצב

יש כמה דרכים לפתוח את השיעורים, ולכל אחת השפעה אחרת על הסיום:

• הכל פתוח מההתחלה. טוב למי שרוצה להתקדם מהר או לקפוץ לנושא מסוים. קל להתחיל, וגם קל לשכוח.
• אחד אחרי השני. כל שיעור נפתח כשהקודם הושלם. מתאים כשהסדר באמת חשוב.
• שיעור חדש כל כמה ימים. נותן לקורס קצב של חוג שבועי, וסיבה טבעית לחזור.

בקורס שבונה מיומנות לאורך זמן, קצב קבוע עוזר בדרך כלל יותר מגישה מלאה. בחומר עזר שנכנסים אליו לפי הצורך, הגיוני לפתוח הכל.

לתת משהו לעשות

צפייה היא פסיבית. תלמידים זוכרים יותר ונשארים יותר כשכל שיעור נגמר במשימה קטנה: תנסו את זה, תמלאו את התבנית הזו, תענו על השאלה הזו. שימו את הקבצים שצריך ממש מתחת לווידאו, כדי שלא יצטרכו לחפש.

מבחן קצר בסוף פרק עושה עבודה דומה. הוא לא בשביל ציון. הוא מראה לתלמיד מה הוא כבר יודע ומה כדאי לראות שוב. כתבנו על זה במאמר מבחנים ותעודות בקורס.

תזכורות שעוזרות

רוב התלמידים לא עוזבים. הם שוכחים. מייל קצר ברגע הנכון מחזיר הרבה מהם. שני סוגי תזכורות עובדים טוב:

1. כשנפתח שיעור חדש: מה יש בו, וקישור ישר אליו.
2. כשתלמיד לא נכנס כבר זמן מה: הודעה נעימה עם קישור למקום שבו עצר. בלי נזיפה, רק הדרך חזרה.

תשאירו את המיילים האלה קצרים. משפט אחד על מה שמחכה, וכפתור אחד. יותר מזה, וזה מתחיל להרגיש כמו שיווק.

להיות שם, קצת

גם קורס מוקלט יכול להרגיש שיש מישהו בצד השני. כמה רעיונות שלא לוקחים הרבה זמן:

• מייל קבלת פנים קצר מכם, במילים שלכם, כשמישהו מצטרף.
• מפגש שאלות ותשובות חי לתלמידים פעם בחודש, בוובינר. מי ששומר שאלה למפגש הזה, יש לו סיבה להמשיך לצפות. הרחבנו על זה במאמר קורס מוקלט או קורס חי.
• דרך פשוטה לשאול שאלה, ותשובה בזמן סביר.

סיבה להגיע לסוף

תנו לפרק האחרון תמורה ברורה. זה יכול להיות פרויקט סיום שמחבר את הכל, סיכום שהתלמיד שומר אצלו, או תעודת סיום. תגידו כבר בהתחלה מה מחכה בסוף, כדי שהתלמיד ידע לאן הוא הולך.

וכשמישהו מסיים, תשימו לב. מייל תודה, הזמנה לספר מה חשב, ואם יש לכם, הצעד הבא הטבעי: קורס מתקדם, מפגש קבוצתי או פגישת ייעוץ.

לבדוק איפה תלמידים נעצרים

אחרי שהקורס רץ זמן מה, תסתכלו איפה תלמידים עוצרים. אם הרבה נתקעים באותו שיעור, הבעיה בדרך כלל בשיעור עצמו: הוא ארוך מדי, קשה מדי, או מניח משהו שלא לימדתם. תיקון של שיעור חלש אחד יכול לעשות יותר מכל תזכורת.

לנסות בלי להתחייב

בקורסים של קולקאסט יש פס התקדמות, וכל תלמיד ממשיך מאיפה שעצר, מכל מכשיר. אתם בוחרים אם השיעורים נפתחים כולם יחד, אחד אחרי השני או כל כמה ימים. התלמידים מקבלים מייל כשנפתח שיעור, ועוד אחד אם לא נכנסו שבוע. אפשר לנסות עם קורס חינמי של עד שלושה שיעורים, ובדף הקורסים רואים איך הכל מתחבר.